הביטוי המוכר לכולנו "ישן כמו תינוק" מבטא, לרוב, שינה מתוקה ונעימה. אבל יש גם תופעה של דום נשימה בשינה בקרב תינוקות וילדים, שמבטאת את ההיפך משינה בטוחה ובריאה. התופעה הזו מוכרת ונפוצה בקרב מבוגרים' ילדים ותינוקות. אז מהי בעצם התופעה הזו, והאם אפשר למנוע אותה או להקל על השפעותיה?
דום נשימה הוא בעצם הפסקת נשימה, מצב שבו נתיבי האוויר לא מתפקדים כראוי בעת השינה. הסיבות לזה יכולות להיות נוירולוגיות, גנטיות, רפואיות ונפשיות. דום נשימה בשינה בקרב ילדים הוא תופעה נפוצה, בעיקר בגילאי 2-5 שנים. זה מופיע לרוב אצל ילדים עם בעיות ב'שקדים', עם עודף-משקל משמעותי, עם בעיה 'אפית' (באף) עם בעיות שרירים, עם תסמונת 'דאון', עם בעיות תפקודי-ריאה, עם נחירות כבדות בזמן השינה, אבל גם בקרב ילדים עם בריאות כללית תקינה.
איך נזהה אם הילד סובל מדום נשימה בשינה?
סימנים לבעיה הזו יופיעו בזמן השינה בלילה, אך יכול להיות לה ביטוי גם בזמן הערות, בשעות הפעילות בגן או בבית-הספר. למשל, אם הילד נוחר בזמן השינה, אם הוא עושה מאמץ לנשום ורואים שהנשימה שלו לא 'טבעית' וקלה, אם הוא מתעורר הרבה במהלך הלילה ושנתו לא רציפה, אם יש 'השתנקויות' חוזרות בלילה, אם צבע העור/הפנים משתנה לחיוורון חריג, לאודם או ל'הכחלה', אם הגוף או חלק מהאיברים/הזרועות רפויים פתאום, אם אנחנו מזהים אצלו עלייה במשקל שאיננה סבירה ביחס לתזונה שלו, יובש בגרון, אם יש לו בעיות ריכוז בבית-הספר או קשיים חברתיים שלא היו קודם, אם יש לו בעיות חריגות בלקום בבוקר, אם יש 'שקיעה' של עצם-החזה פנימה בעת הנשימה בשינה, אם יש לו נזלת אלרגית, הזעה כבדה בלילה, אם הוא נושם מהפה ולא מהאף – כל אלה יכולים להצביע על הימצאות הבעיה. יחד עם זה, חשוב לדעת שיש הפסקות-נשימה חלקיות והפסקות-נשימה מלאות, ושלפעמים הפסקת נשימה בשינה ברמה של פעם-בשעה או הפסקות ממש קצרצרות נחשבות למצב נורמטיבי ואינן מעידות על בעיה.
על מנת לברר לעומק האם הילד אכן סובל מהבעיה, רופא המשפחה יפנה לבדיקה ב'מעבדת שינה', שם ישנם הציוד המתאים ואנשי המקצוע הרלבנטיים שיתנו אבחנה רפואית מדויקת.
האם דום נשימה בשינה זה מסוכן?
בקרב ילדים תופעה זו היא לא מאוד מסוכנת ברמה של סכנת-חיים (כמו למשל "מוות בעריסה") אך היא יכולה לגרום לנזקים, ביניהם: עליה במשקל, בעיות קשב וריכוז, פגיעה בהורמון-הגדילה הטבעי, הרטבה לילית, עליה בלחץ הדם, היפראקטיביות, שינויי מצב רוח, עייפות חריגה ביום, כאבי ראש, התפתחות שלדית לא תקינה, וכו'. מחקר שבוצע לפני כשנתיים ב'סורוקה' העלה כי דום נשימה אצל ילדים בגילאי-גן יכול לגרום לבעיות קוגניטיביות, כמו: שטף דיבור לא תקין, פעלתנות-יתר או עייפות-יתר במהלך היום, אימפולסיביות, אגרסיביות, נזק לראות, ועוד. בקרב מבוגרים תופעה זו מסוכנת מאוד ויכולה לגרום להתקפי-לב, לאירועי –מח ואף למוות.
מה יבדקו במעבדת השינה?
הבדיקה במעבדת השינה 'תסרוק' פרמטרים רלבנטיים חשובים במצב שינה: את רמת החמצן בדם, את פעילות השרירים, את כמות האוויר העוברת דרך האף והפה, את תפקודי המח והלב, את תנועת קיר החזה והבטן, וכו'.
מהן דרכי הטיפול בתופעה?
דרכי הטיפול בבעיית דום נשימה בשינה מגוונות, ומותאמות לסיבה שגרמה לבעיה. למשל, אם הבעיה בעקבות 'שקדים' מוגדלים אז יבוצע ניתוח להסרתם. אגב, מחקרים שבוצעו בישראל ובארה"ב לאחר ניתוחי 'שקדים' לילדים שהיתה להם בעיית דום נשימה בשינה הוכיחו שיפור ניכר בתפקוד שלהם ביומיום ובאיכות השינה שלהם בלילה. אם הבעיה מצריכה מתן סיוע חיצוני לנשימה קלה יותר, אז יינתן טיפול בהתאם, אם הבעיה נגרמה כתוצאה מעודף-משקל, יומלץ על דיאטה. לעיתים טיפול-שיניים/באזור החך יוכל לסייע (עד כמה שזה נשמע מפתיע) במידת הצורך יינתנו תרסיסי-סטרואידים תומכי נשימה, וכו'. בכל מקרה, כאמור, נדרש אבחון מקצועי, ומומלץ לפנות תחילה לרופא אף אוזן גרון/לרופא המשפחה, שהם יפנו למעבדת שינה, בהתאם לצורך. אגב, יש מקרים בהם הילד יישאר לישון בבית ו'ינוטר' למעקב מהבית אל המעבדה בעזרת טכנולוגיה מתאימה.
לסיכום, חשוב לאבחן את הבעיה בהקדם, זה יחסוך לילד בעיות בריאותיות וקשיי תפקוד יומיומיים, זה יקל על כל המשפחה. וככל שתקדימו טיפול, אז באמת תוכלו לישון בשקט, תרתי משמע.
