לפי הסטטיסטיקה העולמית, 34% מקרב הנשים בהיריון/בסיום ההיריון סובלות מתסמונת של 'דיכאון אחרי לידה'. זה מצב ידוע ושכיח. בשנים האחרונות מדברים גם על תופעה נוספת: דיכאון בהריון. כלומר, עולם הרפואה מתייחס כיום לשני צירי-זמן – לתקופת ההיריון עצמה, ולתקופה שלאחר הלידה. וכאמור, בשתי הקופות הללו, לצערנו, יש סבירות גבוהה להופעת דיכאון.
דיכאון בהריון – זה קרה גם לשחקניות מפורסמות בהוליווד
גם דמויות מפורסמות בישראל ובהוליווד חשפו בשנים האחרונות את הקשיים הנפשיים שחוו בזמן ההיריון ולאחר הלידה. הן סיפרו על מתח נפשי, על בכי לא נשלט, על חוסר רצון לבצע פעולות פשוטות, וכו'. הן יצאו עם ה'סיפור' האישי שלהן על מנת להעביר מסר שלפיו חשוב לדבר על התופעות האלו ולא להתבייש בן. החשיפה שלהן הניחה את הנושא 'על סדר היום' הציבורי. התופעה של דיכאון בהריון פחות מדוברת מ'דיכאון אחרי לידה'. אבל בעבר גם תופעת הדיכאון שלאחר הלידה היתה מודחקת. בשנות ה-90 השחקנית ברוק שילדס התראיינה לגביה בגלוי ואף הוציאה ספר בנושא, מהלך שהניע שיח-ציבורי אמפטי לגבי ה'תסמונת' הזו. חשוב להבהיר ששתי התופעות מוכרות בספרות הרפואית, ושלשתיהן יש פתרונות.
איך תזהי דיכאון בהריון?
קודם כל, תקשיבי לגוף שלך, הוא תמיד יודע לסמן לך שמשהו קורה, הוא 'יאותת' לך לעצור ולשים לב לעצמך. אל תבטלי את החשדות שלך ב"זה סתם הורמונים וזה יעבור". קודם כל, כי זה לא 'סתם הורמונים', ונכון שזה יעבור, אבל את תצטרכי לעזור לזה לעבור, בכך שתדברי על זה, תחשפי את זה ותתני לאחרים לעזור לך. יש כמה תופעות שיכולות להיראות נורמאליות לגמרי לתקופת ההיריון, אבל שבמינון לא-תקין הן גם יכולות להעיד על דיכאון בהריון. למשל: עייפות מאוד כבדה וממושכת, בחילות שהן מעבר לבחילות 'הסבירות' של תחילת ההיריון, עצבות עמוקה, חוסר תיאבון, חוסר רצון לצאת מהמיטה או לבצע פעולות שגרתיות, חוסר רצון לראות אנשים, אפילו חברים ובני-משפחה אהובים.
לא להתעלם מרגשות ו'לטאטא מתחת לשטיח'
אם תוקפים אותך פחדים קיצוניים, קשיי שינה, דאגות שאת מרגישה שהן לא בדיוק ריאליות, אם את מגיבה תגובות לא-פרופורציונאליות על דברים של מה-בכך, אם את מרגישה שאת בבדידות עמוקה ושאף אחד לא מבין אותך, אם נמאס לך ממה ש'מסביב', אם מקיפות אותך מחשבות פסימיות, אם יש לך קוצר-נשימה, אם את מוטרדת שעות לגבי בריאות-העובר, אם את חשה חוסר בטחון עצמי – כל אלה יכולים להיות סימנים מבשרי דיכאון. אגב, לא חייב ש'כל חבילת התסמינים' הזאת תהיה אצלך בבית, מספיק שאת חווה רק חלק מהתופעות הללו, זה כבר יכול להעיד שנכנסת ל'מועדון הדיכאון'.
איך יוצאים מזה?
קודם כל: גיוס אופטימיות, גיוס עזרה, ובעיקר – פרופורציות. גולת הכותרת היא שאת לא לבד ושאלפי נשים ברחבי העולם עוברות את זה ועברו את זה, ויצאו מהחוויה הלא-נעימה הזו לחיים תקינים של שמחה ואופטימיות. תביני שזה זמני, שזו תקופה כזו, שיש דרכים לעבור אותה פחות קשה, בסיוע של אנשי-מקצוע, חברים ומשפחה, ושאת תצאי ממנה בריאה וחזקה, פיזית ונפשית. אם זיהית ש'משהו כזה כנראה קורה' – מומלץ שתפני לרופא שמטפל בך, לרופא נשים או לרופא המשפחה, לעובדת סוציאלית, או לאחות ב'טיפת חלב'.
לא להתבייש לבקש עזרה, לא לבקר את עצמך בגלל 'המצב'
את יכולה לשתף חברה טובה, או מישהו מהמשפחה שיכולים לעזור לך. הכי חשוב במצבים האלה זה לשתף איש-מקצוע כמה שיותר מוקדם. את לא יכולה להסתמך רק על תמיכה נפשית של חברה או של קרוב-משפחה! יש מחקרים שמעידים שדיכאון בהריון עלול לפגוע בעובר ואף לגרום ללידה מוקדמת, ותוכלי להימנע מזה בזיהוי מוקדם ובטיפול נכון שיתחיל 'בזמן'. הסטטיסטיקה אומרת שכ-50% מהנשים שסבלו מדיכאון בהיריון תסבולנה גם מדיכאון אחרי לידה, כך שאם תטפלי בזה במהלך-ההיריון, רוב הסיכויים שתצליחי למנוע מעצמך משבר-דיכאון לאחר הלידה. יש מקרים שבהם איש-המקצוע מפנה לפסיכולוג או לפסיכיאטר, בהתאם למצב האישי. בכל מקרה, יש דרך לעזור לך. אז את לא לבד, ויש מוצא מזה, ומהרגע שזיהית את זה ודיברת על זה – את כבר בדרך לצאת מזה.
נכון, בהריון מקובל להימנע מתרופות
לרוב, בתקופת ההיריון הגישה היא לא לקחת תרופות, אלא אם אין ברירה. אז רק שתדעי: הטיפול בדיכאון בהריון הוא לרוב באמצעות שיחות אישיות. במקרים מסוימים נוטלים גם תרופות שמותר לתת לנשים בהריון ושאינן מסכנות אותן בשום צורה. אז יכול להיות ששלב-השיחות יספיק כדי להוציא אותך מזה, ואם איש-המקצוע יאבחן שכדאי לעזור לך גם בטיפול-תרופתי, אז זה ייעשה במלוא האחריות וללא סיכון. חוץ מזה, אל תשכחי שיש לך בן-זוג שאוהב אותך ושגם הוא רוצה את טובתך ושאכפת לו ממך. שתפי את הקושי, בקשי עזרה, זכרי שאוהבים אותך, ושאוטוטו יש לך תינוק מתוק שיצטרך את החיבוק שלך.
את אמא חדשה, שבונה לעצמה אופטימיות, כוחות, ושמחה מחדש. תזכרי את זה!
